נפילות בבתי חולים? לעיתים זו רשלנות רפואית

נפילה בבית, במדרגות, ברחוב וכדומה מהווה חוויה שמטבע הדברים אינה נעימה. אולם עם זאת, ישנם אנשים אשר בעבורם הנפילה שחוו – לדוגמא קשישים אשר נפלו במסגרת אשפוזם בבית החולים – שינתה את חייהם מן הקצה אל הקצה. לעיתים זו רשלנות רפואית. תמיד מומלץ לבדוק את הזכאות לפיצוי… רוב הנפילות, מחוץ לביה"ח ובתוכו, מסתיימות בנזקים מינוריים, בדמות…

נפילה בבית, במדרגות, ברחוב וכדומה מהווה חוויה שמטבע הדברים אינה נעימה. אולם עם זאת, ישנם אנשים אשר בעבורם הנפילה שחוו – לדוגמא קשישים אשר נפלו במסגרת אשפוזם בבית החולים – שינתה את חייהם מן הקצה אל הקצה. לעיתים זו רשלנות רפואית. תמיד מומלץ לבדוק את הזכאות לפיצוי…
רוב הנפילות, מחוץ לביה”ח ובתוכו, מסתיימות בנזקים מינוריים, בדמות חבורות על העור, שטפי דם, כאבים חולפים ותו לאו. אולם ישנן נפילות, בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 65, אשר מסתיימות באגן שבור, חבלה חמורה בראש או חלילה במוות. אם לא די בכך, מסתבר, כי אחד המקומות המועדים לפורענות הוא בקרב אותה אוכלוסייה מבוגרת – בבית החולים.

רשלנות רפואית כנגד קשישים – סיכון מוגבר

קשישים המאושפזים בבית חולים אשר אינו מוכר להם, עלולים לחוות נפילה, על כלל השלכותיה. קל וחומר כאשר מדובר בבתי חולים כרוניים. וכך, חרף העובדה שבתי החולים אמורים להוות מקום מוגן ומוכן לסכנות כגון  כגון נפילות, חווים קשישים רבים הגנה לקויה דווקא במקום זה.

זה המקום להדגיש כי בבתי החולים קיימים נהלים ברורים של משרד הבריאות, אשר נועדו למנוע נפילות. למרבה הצער, לעתים הצוות הרפואי בבית החולים מתרשל, ורשלנות – אותה ניתן להגדיר כרשלנות רפואית – גורמת לנזקים עליהם, באופן עקרוני, מגיע פיצוי.

נוהל אשפוז קשיש בבית החולים

על פי הנחיות מנהל הסיעוד של משרד הבריאות כל אדם, קשיש מעל גיל 65, הינו בעל פוטנציאל מסוכן לנפילה. לאור זאת לכל קשיש אשר מגיע לאשפוז יש לערוך אומדן בדבר הסכנה כי ייפול. גורמים נוספים, אשר יכולים להוות כאמת מידה לנפילת הקשיש הינם, ליקויים נפשיים קוגניטיביים מהם הוא סובל. בנוסף, במידה והקשיש נפל בעבר, הסיכון כי הדבר יחזור על עצמו עולה וכמו כן, נטילת תרופות ועוד.

בהמשך לאמור, היה ואדם, ובעיקר שהינו כאמור קשיש, נמצא בסיכון גבוה לנפילה הרי שיש לנקוט באמצעי הזהירות המקובלים, כגון השמת מיטתו בקרבת עמדת האחיות, השגחה מוגברת והרמת דפנות המיטה. כמו כן, במידה והחולה, המועד, ישוב על כיסא גלגלים, יש, למשל, להתקין שולחנית שתמנע את הנפילה. בנוסף, במקרים בהם החולה במצב נפשי קוגניטיבי רעוע, כגון דימנציה, מחלת נפש, פגיעה מוחית וכדומה ייתכן כי ייווצר צורך אף לקשור את החולה למיטה או לכיסא הגלגלים.

רשלנות

למרבה הצער פעמים רבות לא ממלאים אנשי הסגל הרפואי אחר הנחיות הבטיחות וכתוצאה מכך נופלים קשישים בבתי החולים ונגרמים להם נזקים שהם ברי פיצוי  כספי לא מבוטל.

מה לעשות במקרה של נפילת קשיש?

אם אתם או קרוב משפחתכם סבורים כי הנפילה נגרמה כתוצאה מאי נקיטת אמצעים נאותים, או סבירים, על ידי הסגל הרפואי או אם נפלתם בבית החולים והנכם חושדים שהדבר ארע עקב רשלנות רפואית של מי מעובדי בית החולים הרי שמומלץ כי בראש ובראשונה תפנו לעו”ד המתמחה בדיני נזיקין, בכלל וברשלנות רפואית בפרט.

עורך הדין המומחה, יבדוק האם מתקיימים מרכיבי רשלנות –  האם בית החולים אינו היה מודע, לאפשרות קרות הנזק, ולא פעל באמצעי בטיחות סבירים, למנוע אותו, כפי שמצופה מרופא או אחות.

פיצויים יכולים לשנות את איכות החיים של התובע

עורך הדין יעיין בכל החומר המשפטי ובאסמכתאות הרפואיות, ויעריך את סיכויי התביעה. תוצאות התביעה המשפטית, כאמור, יכולים לשנות את איכות החיים של התובע, מעבר לנכות. פיצוי כספי אמור לסייע לנפגע להתמודד עם הפציעה ולאפשר לו איכות חיים סבירה עד כמה שניתן.

במצב החוקי בישראל שנת 2015 וזאת אף כפי שעולה מדו”ח מבקר המדינה, שהוגש לאחרונה, מצב הפיקוח על מרפאות השיניים בישראל טעון שיפור וזאת בלשון המעטה. לפי הדו”ח כאמור, טיפולי שיניים הניתנים לטובת מבוטחי קופות החולים, על ידי מרפאות שיניים, תאגידיות, שבהסכם עם הקופות, הרי, שנוהל משרד הבריאות משנת 2010 מחייב עקרונית את הפיקוח עליהן. כך, וכמצוין בדו”ח ” … מאוחדת מבצעת בקרות בודדות מדי שנה, ושאר הקופות עושות בקרות בתדירות גבוהה יותר“. קרי, חרף הנוהל המציאות בנושא אינה משביעת רצון וזאת בשל אי קביעת תקן בנושא.

לפיכך, ספק עם אנו המטופלים, בענף בריאות השן, יכולים לישון בשקט. שכן, בשיטת הפיקוח, המנוהלת כיום, ישנם חורים רבים הדורשים טיפול שורש ותיקון של אותה שיטה. כל שכן וקל וחומר, מעוררת דאגה עצם העובדה, כי מרפאות השיניים הפרטיות, שאינן תאגידיות ולא מקיימות הסכם עם קופות החולים, רמת הפיקוח עליהן הינה אפסית וכמעט בלתי אפשרית, במצב השורר כיום.

מרפאות בהסכם עם קופות החולים

כאמור מצב הפיקוח על מרפאות, המעניקות טיפולי שיניים למבוטחי קופות החולים, הינו רחוק מלהיות משביע רצון, אך קיים במידה זו או אחרת. להלן דוגמה, כפי שצוינה בדוח מבקר המדינה האחרון, המסברת את האוזן לגבי מצב הפיקוח בשטח, היכן כאמור, שבמידה מסוימת, עוד קיים.

במרפאת שיניים השייכת למחוז דרום, נערכה בדיקה, על ידי רופא השיניים המחוזי, אשר מצא ליקויים חמורים כגון, אי רישום ממצאים רפואיים, ערכת החייאה בלתי תקינה בעליל, אי העסקת סייעת ועוד ממצאים. כאשר כל הנ”ל, ללא ספק, מהווים הפרה של חוק זכויות החולה, נוהל בריאות השן וכיו”ב. לא זו אף זו, כי אף בפרספקטיבה של זמן עלה, כי לא תוקנו כל הליקויים החמוריםשנתגלו בבדיקה. ובנוסף ואם לא די בכך, גם הרשויות לא נקטו נגד הרופא, האחראי, כל סנקציה מרתיעה, או מתקנת כאחד. לדבריו של מבקר המדינה, בעניין הנ”ל, כפי שהובאו בדו”ח התבטא הראשון כי” … על משרד הבריאות לוודא שמנגנוני הבקרה המופעלים על המרפאות הם תכליתיים ואפקטיביים. במסגרת זו ראוי שהמשרד ישלב בנהליו כללים בנוגע לבקרה חוזרת במרפאה שנמצאו בה ליקויים, וכן דרישה שהקופות ידווחו לו על תיקון הליקויים שעלו בבקרה.

כאשר נמצאים ליקויים חמורים, ביחוד בביקורות חוזרות, על המשרד לנקוט אמצעים כנגד הרופא שחרג מהנהלים, בהתאם לסמכויות שניתנו לו בפקודת רופאי השיניים”.

מצבן של מרפאות השיניים הפרטיות

על פי האמור לעיל ניתן לראות כאמור, כי הפיקוח על מרפאות העובדות עם קופות החולים לוקה ביותר בחסר, אך קיים. לעומת זאת וכמצוין לעיל, הפיקוח על המרפאות הפרטיות כלל אינו קיים. לפיכך, עולה חשש, מובן, כי המצב במרפאות השיניים הפרטיות חמור, אף יותר, ממצב המרפאות הקשורות, בהסכם, עם קופות החולים. וכן, כי קיימת סכנה בריאותית של ממש למטופלים במרפאות השיניים הפרטיות. ובאשר לזאת מציין המבקר בדו”ח כאמור כי “הממצאים החמורים שעלו מבקרות משרד הבריאות על מרפאות שהקופות התקשרו עמן מעלים חשש כבד לכך שגם במרפאות השיניים הפרטיות שלא התקשרו עם קופות החולים יש ליקויים חמורים.”

וכראיה לאמור, נושא החשד שהעלתה קופ”ח כללית, בדו”ח המבקר, לפיו חלק מהרופאים נמנעים מלהתקשר עם קופות החולים. כאשר זאת כפי הנראה, מחששם ה”מוצדק” של בעלי המרפאות מעמידתם תחת זרקור הפיקוח, ש”עלול” להציגם באור שלילי, עקב הליקויים שיתכן ומהווים מנת חלקן של אותן מרפאות חשודות.

ו/או בלשון דו”ח המבקר “בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2014 השיבה הכללית כי אפשר להניח שיש מרפאות פרטיות שהליקויים בהן חמורים פי כמה וכמה, וכי הפיקוח שמגיע כ”תופעת לוואי” לחתימה על הסכם ההתקשרות עם הכללית,מרתיע חלק מהרופאים להתקשר עמה כמרפאת הסכם”.

לקראת סיום ולמען הסר ספק יצוין, כי מציאות זו של פיקוח לוקה, או אם בכלל והמהווה כר פורה לפגיעה, לעתים חמורה, בבריאות המטופלים. הרי שזו, גוררת עמה בהכרח ריבוי של הגשות תביעות משפטיות, בגין רשלנות רפואית, כנגד הרופאים המעוולים.

ולסיכום, מבקר המדינה בסכמו את נושא האמור בשורות אלה, בדו”ח, ציין את מסקנותיו האופרטיביות לפיהן “…ראוי אם כן שמשרד הבריאות יחיל מנגנוני פיקוח וביקורת על רופאי השיניים הפרטיים שלא התקשרו עם קופות החולים…“. וכל זאת, מחשש לפגיעה, בבריאות הציבור, שלה כל התנאים לצמוח, עקב המציאות הנהוגה כיום קרי, איש או רופא הישר בעיניו יעשה.



ליעוץ פרטני

צרו קשר עוד היום
לפגישת יעוץ