יש להגיש את התביעה לא יאוחר משנה אחת מיום התאונה. תביעה שהוגשה באיחור עלולה להידחות או לפגוע באופן משמעותי בגובה הפיצויים.
כמובן ואפילו רצוי.
הקצבה משולמת במקרה של נכות שגרמה לאובדן כושר עבודה העולה על 3 חודשים.
על פי החוק צריכים להתקיים 2 תנאים מצטברים:
ראשון – נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; או בשיעור של 40% לפחות, אם לאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות שני – דרגת אי-כושר בגובה של 60% לפחות.
התובע מקבל זימון לוועדה רפואית אשר קובעת את אחוזי הנכות הרפואית ואת דרגת אי הכושר ע”ס המסמכים הרלוונטיים, התלונות של התובע, המבחנים הרפואיים שבתקנות הביטוח הלאומי והסקת מסקנות. אם הוועדה תחליט על קביעת אחוזי נכות, התיק יעבור לפקיד תביעות של המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת אי-כושר על סמך חוות הדעת של הוועדה הרפואית, ולעתים גם על סמך הדו”ח הסוציאלי.
לפי החוק, גם אם קיימת הכנסה מהעבודה או ממקור אחר, קצבת נכות לא נשללת באופן אוטומטי, וזכאות וגובה הקצבה יהיו תלויים בגובה ההכנסות.
יש לכם שאלות נוספות? מתלבטים? זקוקים לליווי או ייעוץ? צרו עמנו קשר ישיר
עפ”י החוק, תביעה לפי פוליסת ביטוח מתיישנת בחלוף 3 שנים מיום התרחשות האירוע המזכה (תאונה, התפרצות מחלה וכו’).עם זאת, אם מדובר בקטין, ההתיישנות תספר מהגעת הקטין לגיל 18.
תגמולי ביטוח מחושבים לפי הנוסחה בהתאם לתנאי הפוליסה.
פוליסות המכסות מחלה קשה, מפרטות את רשימת המחלות המבוטחות ותיאורן. ככל שהמחלה תואמת את אחת המחלות המפורטות בפוליסה, תהיה זכאי לתשלום התגמולים. חשוב לציין כי לעיתים ניתן “לתקוף” את הוראות הפוליסה הרלוונטיים ולכן תמיד מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.
מהי תאונת עבודה?
על מנת שתאונה/מחלה תחשב כ”פגיעה עבודה”, צריכים להתמלא אחד משני תנאים עיקריים :
אם הוכרת על ידי הביטוח הלאומי כנפגע בעבודה, אתה זכאי לקבלת דמי פגיעה עבור 91 ימים מיום הפגיעה, בגובה של 75% משכרך החודשי. אם בתום 91 ימים אתה עדיין סובל מהפגיעה, עליך להופיע בפני ועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותך, ובהתאם לכך תשולם לך קצבה חודשית או מענק.
ברוב המקרים לנפגע תאונות עבודה יש זכות להכרה כנפגע עבודה מהמוסד לביטוח לאומי ולקצבת נכות ושאר הטבות עפ”י החוק ביטוח לאומי. כמו כן הוא יכול להיות זכאי לפיצויים מהמעסיק או חברת הביטוח שלו. בנסיבות מסוימות, הנפגע זכאי לקבל קצבאות ומענקים מקרן הפנסיה או פוליסות ביטוח פרטיות.
הזכויות של נפגע עבודה מבוססות על אחוזי נכות שנקבעות על ידי וועדה רפואית. באופן כללי יש 3 מדרגות נכות:
יש להגיש את התביעה לא יאוחר משנה אחת מיום התאונה. התביעה שהוגשה באיחור עלולה להידחות או לפגוע באופן משמעותי בגובה הפיצויים.
כמובן ואפילו רצוי.
במקרה זה, הנפגע יקבל פיצויים משני מקורות – מביטוח לאומי ומחברת הביטוח של נהג הרכב הפוגע.
אילו מקרים לא מכסה הביטוח?
גובה הנכות יקבע ע”י מומחה רפואי בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי.
תביעות לפי פוליסת ביטוח תאונות אישיות מתיישנות לאחר שלוש שנים מיום התאונה. תקופת ההתיישנות נספרת מיום הגעת הנפגע לגיל 18.
כן! פוליסת ביטוח תאונות אישיות מכסה כל תאונה שארעה לקטין וגרמה לנזק גוף בכל שעות היממה (גם בפעילות מחוץ לכותלי המוסד החינוכי). סכום הפיצוי תלוי באחוזי הנכות שנקבעו לנפגע.
לא כל מקרה בו נגרם למטופל נזק במהלך טיפול רפואי מהווה רשלנות רפואית. רשלנות רפואית תוגדר כמתן טיפול רפואי לרבות, הליך אבחון, ניתוח, מתן טיפול תרופתי לאדם/חולה ע”י מי שקשור במתן הטיפול ובכלל זה רופא, בית חולים, קופ”ח, אחיות, רוקחים, תוך חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל כאשר בעקבות אותו טיפול אשר חרג מן הסטנדרט הרפואי המקובל נגרמו לאדם נזקים כבדים, כגון נכות צמיתה, הפרעות חמורות או אף גרמו למותו של המטופל.
על מנת שהתביעה תצליח על הנתבע להוכיח התקיימותם של כל התנאים המהווים את הבסיס לעוולות הרשלנות הקבועות בפקודת הנזיקין ובכלל זה:
רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל תחום של הרפואה ומשרד עו”ד רובין וימר ושות’ בעל ניסיון רב והצלחות משפטיות בתביעות רשלנות רפואית במספר רב של תחומים ובכלל זה התחומים הבאים: ניתוחים כירורגיים, ניתוחי עיניים, רפואת שיניים, איחור באבחון, הסכמה מדעת, מומים מולדים, גניקולוגיה ועוד.
הסעיף הראשון של החוק מגדיר תאונת דרכים כ”מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה (רכב, אוטובוס, אופנוע, וכו ‘). יש לציין כי עפ”י הקבוע בחוק זכאים לפיצוי נהג ברכב, נוסעי הרכב והלכי רגל שנפגעו ע”י רכב ובתנאי שהתקיימו התנאים הקבועים בחוק.
באופן כללי, מדובר בשימוש ברכב מנועי (רכב, אוטובוס, אופנוע, וכו ‘) כאמצעי כדי להגיע ממקום למקום, עליה לרכב, ירידה מהרכב, חניה, דחיפה ובלימה, וכן תיקון (למשל, החלפת צמיג עקב פנצ’ר (תקר)) – כל אלה נחשבים לשימוש ברכב למטרת תחבורה.
על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרכב המנועי המעורב בתאונה חייב לעמוד בהגדרת החוק. רוב רובם של כלי הרכב המוכרים לנו עונים להגדרה הקבוע למעט כלי רכב חריגים כגון: כיסאות גלגלים חשמליים. בנוסף, בשנים האחרונות מתרחב השימוש ברכבים כגון : קורקינט חשמלי, אופניים חשמליים וקלנעיות, לגביהם המצב המשפטי אינו ברור לחלוטין.
בדרך כלל ניתן לומר את הדברים הבאים : נהג הרכב ונוסעיו יתבעו את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בתוכו נפגעו בביטוח חובה. הולך רגל יתבע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב שפגע בו בביטוח חובה. אם לרכב הפוגע אין ביטוח, או כאשר מדובר בתאונת פגע וברח, יכול הולך הרגל שנפגע להגיש תביעה נגד “קרנית” – קרן שהוקמה במטרה לפצות את הזכאים לפיצוי כאשר הנפגע אינו יכול לתבוע את מבטחת הרכב הפוגע.
פיצויים של נפגע בתאונת דרכים כוללים ימי מחלה, הפסדי השתכרות שנגרמו ויגרמו לו כתוצאה מאובדן כושר עבודה (אפילו חלקי), הוצאות עבור טיפולים רפואיים, הוצאות עבור עזרת הזולת שנגרמו ויגרמו לו בעקבות התאונה, הוצאות נסיעה/ניידות שנגרמו ויגרמו לו בעקבות התאונה, הוצאות מיוחדות כגון: התאמת דיור ורכב וכן פיצוי עבור כאב וסבל.
גובה הפיצוי לו זכאי הנפגע תלוי בחומרת הפגיעה ובנתוניו האישיים של הנפגע.
