חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מציין כי כל נפגע משימוש ברכב מנועי, ובכלל זה נהג ברכב, נוסעי הרכב או הלכי רגל עפ”י הקבוע בחוק זכאי לקבלת פיצויים, וכמו כן, מי אחראי לתשלום הפיצויים, מי קובע גודל הפיצוי וסדרי התשלום.
משרד רובין וימר ושות’ מייעץ, מלווה ומייצג מזה שנים רבות את נפגעי תאונות דרכים. נשמח לספק סיוע אם אתם או יקירכם נפגעתם בתאונת דרכים, אם אתם מעוניינים לברר את זכויותיכם, להגיש תביעה ולמקסם את זכויותיכם ממנה.
הסעיף הראשון של החוק מגדיר תאונת דרכים כ”מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה (רכב, אוטובוס, אופנוע, וכו ‘). יש לציין כי עפ”י הקבוע בחוק זכאים לפיצוי נהג ברכב, נוסעי הרכב והלכי רגל שנפגעו ע”י רכב ובתנאי שהתקיימו התנאים הקבועים בחוק.
באופן כללי, מדובר בשימוש ברכב מנועי (רכב, אוטובוס, אופנוע, וכו ‘) כאמצעי כדי להגיע ממקום למקום, עליה לרכב, ירידה מהרכב, חניה, דחיפה ובלימה, וכן תיקון (למשל, החלפת צמיג עקב פנצ’ר (תקר)) – כל אלה נחשבים לשימוש ברכב למטרת תחבורה.
על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרכב המנועי המעורב בתאונה חייב לעמוד בהגדרת החוק. רוב רובם של כלי הרכב המוכרים לנו עונים להגדרה הקבוע למעט כלי רכב חריגים כגון: כיסאות גלגלים חשמליים. בנוסף, בשנים האחרונות מתרחב השימוש ברכבים כגון : קורקינט חשמלי, אופניים חשמליים וקלנעיות, לגביהם המצב המשפטי אינו ברור לחלוטין.
בדרך כלל ניתן לומר את הדברים הבאים : נהג הרכב ונוסעיו יתבעו את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בתוכו נפגעו בביטוח חובה. הולך רגל יתבע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב שפגע בו בביטוח חובה.
אם לרכב הפוגע אין ביטוח, או כאשר מדובר בתאונת פגע וברח, יכול הולך הרגל שנפגע להגיש תביעה נגד “קרנית” – קרן שהוקמה במטרה לפצות את הזכאים לפיצוי כאשר הנפגע אינו יכול לתבוע את מבטחת הרכב הפוגע.
פיצויים של נפגע בתאונת דרכים כוללים ימי מחלה, הפסדי השתכרות שנגרמו ויגרמו לו כתוצאה מאובדן כושר עבודה (אפילו חלקי), הוצאות עבור טיפולים רפואיים, הוצאות עבור עזרת הזולת שנגרמו ויגרמו לו בעקבות התאונה, הוצאות נסיעה/ניידות שנגרמו ויגרמו לו בעקבות התאונה, הוצאות מיוחדות כגון: התאמת דיור ורכב וכן פיצוי עבור כאב וסבל.
גובה הפיצוי לו זכאי הנפגע תלוי בחומרת הפגיעה ובנתוניו האישיים של הנפגע.
